ספרים
    חדש חדש!
    חופש-נופש
    טיול-מקום
    מסע-הרפתקה
    מבלים עם ילדים
    פילון
  אוכל
    בתי אוכל
    תזונה
    בידור ומוסיקה
    איכות חיים, בריאות וסביבה
    האמנויות
    מחשבות ודעות
    לכל המשפחה
    פרוזה
    ספרי ילדים
    טעמנו והתרשמנו
    עסקים

"שלום לך עצבות" – הנערה יודעת להתבטא!

מאת: צוות התרשמות

סיפור על התבגרות, אהבה וקנאה שטרגדיה בצידה יהיה תמיד מרתק, גם אם נכתב בשנת 1954 על ידי נערה בת 17 ששמה פרנסואז סגאן

 

"שלום לך, עצבות"

מאת: פרנסואז סגאן

מצרפתית: דורי מנור

הוצאה לאור: אחוזת בית

140 עמ', 84 שקל

 

ובכן... הממ... איך נבטא את זה ברורות... מדוע אי אפשר להשתחרר לאורך כל הספר הקריא והזורם הזה מן התחושה המעיקה, שממשיכה לשכון לבטח בקצה התודעה בלי לתת מנוח, כי את הספר הזה כתבה הסופרת בהיותה נערה בכיתה י"ב?!

 

מודה ומתוודה: לולא ידעתי כי נערה כתבה את הספר הייתי נהנה ממנו הרבה יותר. אך מכיוון שפרנסואז סגאן, סופרת שהניחה מאחוריה 50 ספרים ויותר, כתבה את ספר הביכורים שלה שאותו אני אוחז בידי כשהיא בת 17 בלבד, הדבר אינו מניח לי לרגע. איני יכול להתנתק מהעובדה ולצלול אל תוך העלילה בלי לחשוב כיצד יושבת הנערה, מחדדת עיפרון, תולה עיניים בשמיים הניבטים בעד חלונה ומנסה להפוך את קולאז התובנות המרתקות והמדויקות הנבנות בתוכה למילים.

 

רב המכר השערורייתי "שלום לך, עצבות" מאת הסופרת הצרפתייה הנודעת פרנסואז סגאן זכה למיליוני קוראים נלהבים בכל העולם, ומוגש כעת בתרגום חדש ועכשווי לעברית. גם בצרפת מודפסות מחדש בימים אלה יצירותיה של סגאן, תחת הכותרת "להתאהב מחדש בפרנסואז סגאן". במרכז הספר עומדת ססיל, נערה נהנתנית ומשועממת, המבלה את חופשת הקיץ שלה עם אביה האלמן בווילה בריביירה הצרפתית. אביה הוא גבר של הרבה נשים, ולחופשה הזאת הוא מביא איתו את אלזה, בחורה צעירה, יפה ותוססת. אלא שאז נכנסת לתמונה אן, אישה בת גילו של האב, שמקרינה נשיות מתוחכמת ויופי שקט וממגנט. אן כובשת במשב הרוח האינטלקטואלי שלה את האב ואת בתו גם יחד, וכעבור זמן מה נראה שהקשר בינה לבין האב עשוי להוביל לחתונה.

 

ססיל המתבגרת והסוערת, שמתייחסת בבוז לכל סוג של מחויבות, ושבעצמה חוקרת בקיץ זה את סודות האהבה והמין, מתגעגעת לימי האושר שלה עם אביה, ולא מתכוונת לוותר עליו בלי קרב. היא רוקמת תוכנית שסופה המפתיע והנורא מציב בפניה שאלות חדשות ומכאיבות על מורכבותם של האהבה, הארוטיקה, והקשרים בין גברים לנשים.

 

הספר קצר יחסית, 140 עמ' בלבד, ונקרא במהירות ועם זאת הוא בשום אופן איננו שטוח או טלנובלי. ההתייחסות אליו צריכה להיות יותר כשל יומן, או "בלוג" רגיש במיוחד שנכתב בדיעבד על קורותיו של קיץ אחד, שהתחיל כהבטחה והסתיים בטרגדיה, כשהכותבת היא האחראית העיקרית לכך.

 

מיחסי הציבור של הספר הועברו אלינו קורות החיים המקוצרים של הסופרת, שנקראים – אנו חייבים להודות – גם כן בנשימה עצורה:

פרנסואז סגאן נולדה ב-21 ביוני 1935, בעיר קרז'אק שבמחוז לוֹ, צרפת, בת צעירה להורים אמידים. בזמן מלחמת העולם השנייה, עברה המשפחה לליון. שם משפחתה היה קוארז, אך היא בחרה לה בשם משפחה משלה, שנלקח מדמות מתוך "בעקבות הזמן האבוד" מאת מרסל פרוסט.

לאחר סיום לימודיה בתיכון, ביקשה סגאן להתקבל לסורבון, אך נכשלה. כעבור שנה, ב-1954, כשהיתה רק בת 17, פירסמה את ספרה הראשון, "שלום לך, עצבות".

הספר זכה בן לילה להצלחה אדירה, תורגם ל-22 שפות נמכר במאות אלפי עותקים (לעברית הוא תורגם לראשונה על ידי עליזה שני, הוצאת קרני, 1955) . כתיבתה של סגאן, המרגשת והאינטימית, המביאה אל הדפים את הנערה ססיל, עם ההתחבטויות והכעסים, המלנכוליה והפליאה של גיל ההתבגרות, שבתה את ליבותיהם של המוני קוראים ברחבי העולם. סגאן הצעירה הרוויחה כסף רב, שאותו הקפידה לנצל. היא ניהלה חיים של חירות, עתירי תשוקה, סערות וספרות.

סגאן גילתה, בין היתר, חיבה למכוניות יקרות ומהירות, וגם להימורים. היא אהבה להדהיר את היגואר שלה למונטה קרלו, ללילות של הימורים. בשנת 1957 היתה מעורבת בתאונת דרכים קשה. עם החלמתה, מותנה במעט אהבתה המוטורית, אך נספחה אליה תלות ארוכה במשככי כאבים.

כשהיתה כמעט בת 23, נישאה סגאן לעורך הספרותי גי שלר, מהוצאת Hachette, שהיה מבוגר ממנה ב- 20 שנה. הם התגרשו כעבור שנתיים. שנה וחצי אחרי, נישאה סגאן בשנית, לבוב ווסטוף, הפסל האמריקני. הנישואים הללו שרדו קצת פחות משנתיים, ובמהלכם נולד בנה היחיד של סגאן, דֵני. בגיל 28 היא כבר היתה גרושה פעמיים ואם צעירה.

חיי האהבה של סגאן היו רצופי מערכות יחסים עם נשים וגברים, לפעמים בו זמנית. קשר ארוך היה לה עם פגי רוש, דוגמנית עבר ועורכת האופנה במגזין "אל" הצרפתי. משולש אהבים, שהיו גלוי לכל משתתפיו, ניהלה עם ברנרד פרנק, עיתונאי, מסאי וגם נשוי, ועם עורכת "פלייבוי" הצרפתי אניק גאלה. השתיים הכירו כשגאלה ביקשה להזמין אצלה סיפור למגזין שלה.

גם בארצות הברית, שאליה אהבה לנסוע, היו לה חיי חברה פעילים, ועם חבריה נמנו טרומן קפוטה ואווה גרדנר. נוסף על כתיבה, הימורים ומכוניות מהירות, גם אלכוהול וסמים היו חלק מחייה. היו תקופות שבהן התמכרה לתרופות מרשם, לאמפיטמנים ולמורפיום. היא נשפטה כמה פעמים בגין שימוש בסמים, וב-1990 הורשעה בהחזקת קוקאין. עשור לאחר מכן, הועמדה סגאן למשפט בגין הונאת מס, שבה היה מעורב גם ידידה, נשיא צרפת לשעבר, פרנסואה מיטראן.

בראשית שנות האלפיים, החלה בריאותה של סגאן להידרדר. ב-24 בספטמבר 2004, בטרם הסתיים המשפט, הלכה סגאן לעולמה מסיבוך של מחלת לב ממנה סבלה.

נוסף על רומנים, סגאן כתבה גם טקסטים אוטוביוגרפיים, שירים, מחזות ותסריטים. היא פירסמה קרוב לחמישים ספרים, מתוכם ראו אור בעברית, נוסף על "שלום לך עצבות", עוד שישה: "חיוך מסוים" (קרני, 1957; קרני, 1981), "בעוד חודש, בעוד שנה" (קרני, 1958), "אחרי ככלות הכול" (כתר, 1990), "צדודית אבודה" (כתר, 1987), "מעט שמש במים הקרים" (כתר, 1987), "את אוהבת בראמס?" (קרני, 1959). ספרים שלה הפכו לסרטים, בנוסף לתסריטים מקוריים שחיברה. היא עצמה גם שיחקה בסרטי קולנוע וטלוויזיה או נטלה בהם חלק בתפקיד עצמה. ב-1979 אף כיהנה סגאן כנשיאת חבר השופטים בפסטיבל קאן. הסרט "סגאן", המבוסס על סיפור חייה, עלה על המסכים ב-2008.

יחסי ציבור – ציפי לוין

 



לכל הכתבות בנושא >>